טיפול בכפייתיות/אובססיה

OCD – הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder)

הפרעה טורדנית כפייתית מופיעה עם מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמם, הגורמות להתנהגות המלווה בחרדה. פרויד טען שאלה מחשבות המכילות, דחפים רעיונות או אפילו דימויים הפולשים למודעות.

המחשבות צפות ועולות מתוך דאגה לגבי נושאים מסוימים, יכול לבוא לידי ביטוי מתוך פחד לאבד משהו או מישהו יקר, או מתוך דאגה לפעול לא נכון.

הפרעה זו יכולה להגיע באופן הדרגתי או פתאומי, כתגובה לאירוע או כתגובה ללחץ סביבתי.

אובססיות
מחשבות, רעיונות, דחפים או דימויים, שנחווים כחודרניים, ולא תואמים או לא הולמים, ושיוצרים מצוקה או חרדה משמעותית. עודד טוען שזה לא תמיד חודרני וגם לא תמיד נתפס כלא-הולם. האדם סוגל לזהות שהאובססיות הן תוצר של החשיבה שלו עצמו.

הגדרה של OCD  ב- DSM
מחשבות טורדניות חזרתיות, או קומפולסיות שמספיק בעיתיות כדי לגזול לפחות שעה ביום. יוצרת מצוקה משמעותית, או מגבלה בתפקוד. היא הפרעה אגו-דיסטונית- מפריעה לאדם עצמו הטענה היא שלפעמים היא אגו-דיסטונית ולפעמים אגו-סינטונית. ב- DSM  החדש זה תוקן ולא בהכרח גורם למצוקה לאדם עצמו. פעמים רבות בסיטואציה ניטרלית יש תובנה שזה מפריע וגורם לסבל, ושהם רוצים לא לעשות את הקומפולסיות, אבל בסיטואציה עצמה, כשהגירוי נוכח, יש קושי לקבל את אי-הנוחות ואמונה חוזרת באובססיה.

שיטת הטיפול

  • הערכה- שאלונים., אנמנזה קולטרלית חשובה מאד (מספקת מידע משמעותי לטיפול, מכיוון שההפרעה יכולה להיות גם אגו-סינטונית). פעמים רבות הסביבה מודעת לבעיות שהאדם בעצמו אינו מגדיר כבעיה, ולפעמים הסביבה גם משתפת-פעולה עם ההפרעה.
  • אלמנט פסיכו-חינוכי. כולל מהות האבחנה- לא חרדה. הסבר לגבי הצורך בחשיפות ואיך נראה המנגנון של חשיפה ומניעת תגובה ב- OCD.
  • התנהגותי- חשיפה ומניעת תגובה בפועל.
  • דגש על השימוש בטכנולוגיה זמינה כגון: דואר אלקטרוני, אינטרנט, זום, ווטסאפ, וצילומים דיגיטליים. מאפשר מעקב עצמי ושל המטפל בזמן אמת, וחשיפות מתמשכות וברמת זמינות גבוהה. אפשר להעביר את המסרונים לקובץ אקסל שמרכז את המידע.  מטופלים מעלים בד"כ את השת"פ, ומדווחים כי חווים את המטפל איתם כל הזמן. דורש זמינות גבוהה של המטפל (אינו חייב לענות למסרונים).במסרונים אפשר לדווח על טקס, על חשיפה ומניעת תגובה, וכו'- מידע שרלוונטי לטיפול.
    השימוש במסרונים אינו מתאים לכל המטופלים- למשל למטופלים שלא מסוגלים לעמוד בגבולות שהוגדרו.
    אפשר לעשות מפגשים טיפוליים דרך האינטרנט. למשל, מתאים לאנשים שסובלים מאגרנות כפייתית ואינם מעוניינים בהגעת המטפל לביתם, או שביתם מרוחק. הזום למעשה מאד רלוונטי לטיפול בהפרעות שמרכז הכובד שלהן הוא בסביבה הבייתית ולא בקליניקה.
    כנ"ל טיפול בהפרעות שונות שמתגוררים רחוק. התחזוקה של הטיפול יכולה להיעשות דרך הזום. איכות הטיפול אינה נפגעת בכל הנוגע למעקב ולחשיפות.
    אינטרנט מאפשר גם הצגה של סרטונים, צלילים, מידע מאתרים שונים, וכו'.
  • מערכתי- כולל את המשפחה, מסגרת לימודית, תעסוקתית, ועוד. במערכות שונות, כאשר הזיהוי של ההפרעה אינו נכון, ישנה נטייה להשתתף בטקס ולשמר אותו. לפעמים על-ידי חיזוק ההימנעות ולפעמים על-ידי השתתפות בטקסים.
    חשוב להבין מי מעורב בהפרעה ואיזו מערכת מתחזקת את ההפרעה בצורה אקטיבית או פסיבית.
  • קבוצתי- היו ניסיונות לבצע טיפולים קבוצתיים. זה לא תמיד מצליח. יש אלמנטים של קבוצת תמיכה, שיתוף, וכו'. עם הזמן עלולה להיווצר מעין תחרות על חומרת האובססיה והקומפולסיה. גורם לכל אחד להרגיש שהוא בסדר והאחרים מופרעים. מדגיש לכל אחד את חוסר ההיגיון בהפרעות של אחרים ביחס למה שנראה כמו ההיגיון של ההפרעה של האדם עצמו. קשה למטופלים לראות מעבר לסיפור הספציפי של האובססיה ולהבין שמדובר באותה בעיה.החלק היותר יעיל בקבוצה הוא החשיפה ומניעת התגובה.